1948 - 2015 אשר גיבל
אני יליד 48 , מצלם קרוב ל 45 שנה
1962-1966 למדתי במגמה ראלית בתיכון כצנלסון בכפר סבא,
1966-1969 שרות סדיר בגדוד שריון כאלחוטן, עברתי כטירון את ששת הימים,
ושרתי בקווים בזמן מלחמת ההתשה,
1970 למדתי הנדסת מכונות בטכניון ופרשתי אחרי שנה,
1970 עד 1972 עבדתי במסעדה של הורי ברמת גן
בשנת 70 התחלתי את דרכי כצלם חובב, הייתי מפתח את הנגטיבים
כאשר קודם כל הייתי מטעין אותם בסלילי מתכת , וסוגר אותם במכלי מתכת,
את התמונות הראשונות הדפסתי במגדל פרימוס ישן,
1971 עד 1973 עבדתי במפעל סריגה לבגדי ספורט בתל מונד,
אז רכשתי את המצלמה רוליפלקס 6 על 6 בכל סרט צילום היו 12 תמונות,
1973 פרצה מלחמת יום כפור ושרתי כאיש מילואים בחטיבת שריון
במשך שבעה חודשים
1974-1975 למדתי צילום במכללת הדסה בירושלים,
הצילומים היו יותר לכיוון הטכני, והמורים המקצועיים בדרך כלל באו מעולם התעשייה והפרסום, למעט מהמורים הייתה נטייה אמנותית, למרות שהמדריכים באו יותר מתחום הצילום האמנותי,בלא מעט מקרים פרשתי מהאולפנים הנוחים והייתי עושה מסעות של ארבעה ימים
בטבריה ובחיפה, חלק גדול מזמן הלימודים הקדשתי לצילומים במאה שערים ובעיר העתיקה,
בחופשות צילמתי בעיקר בשכונות של תל אביב: שכונת התקווה שכונת שבזי ושכונת הארגזים כמו כן צילמתי גם בשפת הים של תל אביב לאורך הטיילת הישנה,
1976-1977 עבדתי בעבודות מזדמנות בבית דפוס , בחקלאות ולבסוף גם במעבדת צילום מקצועית בתל אביב
1978 שכרתי מבנה ברחוב רוטשילד ופתחתי סטודיו לצילום,
1979 התחתנתי ובני הבכור נולד באותה שנה,
1982 פתחתי עם שותף מעבדה לצלמים מקצועיים בתל אביב, בין השרותים שהפקנו
פיתוח שקופיות והדפסות סיבה כרום (הדפסה ישירות משקופית)
1986 השותפות הגיעה לקיצה, ואז עבדתי לעבוד מהבית ,ולא בחלתי באף עבודה בצילום מצילום גני ילדים, ועד צילומי אירועים
1990 פתחתי חנות צילום וסטודיו לצילום כמו כן עבדתי כפרילנס בעיתון מקומי , וכפרילנס כצלם עירייה,
ב1996 אובחנתי כחולה פרקינסון, יתכן מההשפעה של הכימיקלים שהשתמשנו בפיתוח הצבעוני שכלל גם חומצות חזקות בתהליכי הפיתוח של הסיבה כרום,
ב2004 סגרתי את העסק בגלל מחלת הפרקינסון,
מ2004 אני מתעד את מתחם יער אוסישקין שזוהי למעשה חורשת אקליפטוס
שנטעו מגורשי יפו (1912) שחלקם התיישבו בגבול מגדיאל כפר סבא, והם שנטעו את חורשת האקליפטוס,
באותה שנה גם הצגתי כ40 עבודות בגודל 30 על 40 ס'מ בבית הספר עציון ,שמנהלה באותה עת היה ישראל לנצ'נר,
בשנים שלאחר מכן המשכתי לתעד את המתחם שעבר שינויים אורבניים מרחיקי לכתאני תיעדתי את המקום עוד לפני שהחלו השינויים, ממש חודשים ספורים לפני,
ב2009 העליתי תערוכת יחיד במוזיאון בית התנך בתל אביב , צילומים שצילמתי באמצע שנות ה70 כפי שכבר ציינתי קודם, התערוכה קראנו לה : "נגטיב אופטימי" ונמשכה חודש ימים כל חודש אוגוסט,
בתקופה האחרונה עד 2013 תיעדתי את חייה של אמי לאחר שעברה ניתוח לב פתוח וניתוח סרטן הקיבה שלמעשה היה סדרה של 3 ניתוחים, לא קלים, בסוף אוקטובר 2013, העליתי תערוכת יחיד : "זמנים תלושים מתחברים" בבית ספיר בכפר סבא,, אמי נפטרה 3 ימים לאחר פתיחת התערוכה, היא לא זכתה לראותה גם לא דרך צג הפלאפון שבו התערוכה צולמה ,יהי זכרה ברוך, (בתערוכה הוצגו גם תמונות של אמי)
כיום מלבד צילום אני עוסק בהעברת הארכיון האנלוגי והנגטיבי בעקרו לשיטה הדיגיטלית
כשאני משתמש בסורק שקופיות ונגטיבים,
מספר רב של עבודותי לא ראו אור במשך 40 שנה.
בתודה וברכה
אשר גיבל
2015
ISRAEL
